פסק-דין בתיק ב"ל 3618-09

1.         זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נכות כללית) מיום 17.1.11 על פיה נקבעו למערערת 65% אי כושר החל מיום 1.5.07.

2.         הועדה דנה בעניינה של המערערת מכח פסק דינו של בית דין זה מפי כב' הרשמת ולך (בל 3618/09) מיום 15.11.10, אשר החזיר את עניינה של המערערת לועדה בהסכמה כדלקמן:

"עניינה של המערערת יוחזר לועדה לעררים לענין אי כושר על מנת שתשקול שוב עמדתה לענין שעור אי הכושר, בשים לב לכך כי במסגרת סעיף 29 שנקבע למערערת בנכות הרפואית, נקבעה הנכות גם בגין סחרחורות, ובשים לב למכלול הליקויים שנקבעו למערערת ושעור הליקויים.

                        ב"כ המערערת יוזמן להופיע ולטעון בפני הועדה טרם מתן החלטתה.

                        הועדה תנמק החלטתה. "

3.         ביום 17.1.11 התכנסה הועדה ושמעה את תלונות המערערת ובא-כוחה. בנימוקיה קובעת הועדה כדלקמן :

"תיקה של התובעת הוחזר ע"י ביה"ד מתאריך 15.11.10 כאשר בית הדין ביקש שהוועדה תתייחס מפורשות לענין הסחרחורת וכן למכלול הליקויים.

הוועדה שמעה את דברי המערערת וחזרה ועיינה בקביעת הנוירולוג המוסמך שהתייחס בהרחבה לתלונותיה בגין הסחרחורת בוועדה רפואית לעררים מ- 2.12.07 וקיבל את חוו"ד הנוירולוגית מתאריך 29.3.07 שבו צויין מפורשות כי חרף תלונותיה וליקוייה כולל הסחרחורת נקבע שמסוגלת לעבודה קלה ללא מאמץ פיזי רב. הוועדה מבקשת לציין כי במהלך השיחה היתה עניינית לחלוטין, התמצאה, עקבה בשטף אחר הדיון וטענה בבהירות ללקוייה הרפואיים. הוועדה מציינת כי בעת קבלת החלטתה התייחסה הוועדה מפורשות גם ללקויים האורטופדיים כפי שבית הדין הורה ולא ראתה - מקום לשנות מהחלטתה.

הוועדה שבה ודוחה את הערר וקובעת כי איבדה 65% מכושרה להשתכר."

4.         לטענת ב"כ המערערת לא נימקה הועדה את החלטתה להשאיר את אחוזי הנכות. היא גם טעתה בכך כאשר תלתה את קביעתה בקביעת חוות הדעת הנוירולוגית. עולה חשש כבד כי הועדה ננעלה על דעתה. הוסיף ב"כ המערערת וטען כי הועדה לא נימקה את עמדתה בהתחשב בכך שלמערערת הוספו אחוזי נכות בגין פגימות נוספות ומאידך החליטה הועדה על הפחתת אחוזי אי הכושר. ב"כ המערערת מבקש להחזיר את עניינה של המערערת לועדה בהרכב אחר.

5.         הלכה היא כי משהוחזר עניינו של מבוטח לועדה, על הועדה לפעול בהתאם להוראות פסק הדין. אין מקום כי הועדה תתיחס לטענות של המבוטח שלא באו לידי ביטוי בפסק הדין. 

כאמור, בפסק הדין מיום 15.11.10 הורה בית הדין לועדה לשקול מחדש עמדתה לענין שיעור אי הכושר בשים לב לקביעה הרפואית בגין הסחרחורת ולמכלול הליקויים שנקבעו לה ושיעורם.

מעיון בפרוטוקול הועדה עולה כי זו שמעה את המערערת ואת בא-כוחה. לאחר מכן נימקה את עמדתה תוך התייחסות לקביעתו של הנוירולוג אשר הוא עצמו התייחס לתלונותיה של המערערת בגין הסחרחורת. בנוסף, קיימת חוות דעת נוירולוגית מיום 29.3.07 בה צויין כי חרף הליקויים והסחרחורות, המערערת מסוגלת לעבודה קלה ללא מאמץ פיזי רב. ברי כי הועדה שמה יהבה על חוות הדעת הנוירולוגיות ורק בנוסף מציינת כי בעת השיחה עם המערערת היא היתה עניינית לחלוטין. לא מצאתי כל פגם בכך שהועדה התייחסה לחוות הדעת הנוירולוגית על מכלול ממצאיה. מוסיפה הועדה וכותבת כי בעת קבלת החלטתה הקודמת היא התייחסה גם לממצאים האורטופדיים.

מן האמור עולה כי הועדה קיימה את פסק דינו של בית הדין מיום 15.11.10 ולא קיימת עילה להתערבות בית הדין בהחלטתה של הועדה.

6.         הערעור נדחה.

            אין צו להוצאות.

ניתן היום,  כ"ז סיון תשע"ב, 17 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

קלדנית : איילת מ. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: